מה זה בורסה? מושגי בורסה – המילון המלא

אג"ח בריבית משתנה: איגרת-חוב הצמודה למדד מסוים ומשתנה על פיו. 

אג"ח בריבית קבועה: איגרת-חוב שהריבית שלה ידועה ונשארת קבועה לכל אורך חייה. 

אג"ח זבל: איגרות-חוב בעלות סיכון גבוה הנסחרות בתשואה גבוהה.

אומגה: השינוי באחוזים של האופציה הנגרם כתוצאה משינוי של אחוז אחד בנכס הבסיס. 

אופציה אירופאית: אופציה שניתן לממשה רק בסוף התקופה, כלומר כאשר האופציה פוקעת. 

אופציה אמריקאית: אופציה הפוכה לאירופאית. זו אופציה שניתן לממש אותה בכל זמן בחייה. 

אופציה בכסף: אופציה שמחירה זהה למחיר הנכס או קרוב מאוד אליו. 

 איחוד הון: במניות מסוימות ישנן מניות עם עדיפות האחת על השניה. כשמחליטים על איחוד שני סוגי מניות, הופכים את שניהם לסוג אחד חדש וכל בעל מניות מהסוגים הקודמים יקבל מניות מהסוג החדש בהתאם לאחזקותיו.

אינפלציה: מצב במשק בו מחירי הסחורות והמוצרים עולים בעוד שהשכר נשאר ללא שינוי וכוחו של הכסף נשחק. 

אנליסט: אדם המתמחה בניתוח של ניירות ערך. אנליסט טוב מתעמק בנעשה בחברות ויכול להגיע למסקנות בגין כדאיות ההשקעה בניירות ערך של החברות על ידי תמחור המניה לעומת שווי החברה העתידי והנוכחי.

איסוף: תהליך בו גוף או משקיע אוסף מניות בצורה שקטה במטרה לאסוף כמה שיותר מניות מבלי להעלות את ערכן. 

איש קש: אדם הקונה מניות עבור אדם אחר. 

אנונה: סכום כסף המועבר לצד אחד המתחייב להעביר למעביר הכסף סכום כסף קבוע וחודשי כמו פנסיה. באנונה, תקופת התשלום ידועה היא מראש וממשיכה להיות משולמת גם אם מקבל האנונה נפטר. 

אסטרטגיה (Combination): שילוב  של מספר פעולות קניית או מכירת אופציות לשם בניית השקעה המתאימה לציפיות ולהערכות המשקיע. 

אפסייד: פוטנציאל העלייה במניה מסוימת. 

ארביטראז': יצירת רווחים מפערים במחיר נייר ערך הנסחר ב-2 מקומות שונים, כמו למשל, מניה ישראלית הנסחרת בישראל ובארצות-הברית. 

אשראי: אשראי הוא אמצעי תשלום שהבנק מעמיד לרשות הלקוח, כנגד התחייבויות של מקבל האשראי להחזירו על כל עלויותיו בעתיד. 

בלוק: כמות גדולה של נייר ערך המוצע למכירה בפעם אחת. 

בסט: במחיר השוק. 

בסיס ההצמדה: המכשיר אליו מוצמד נייר ערך צמוד. לדוגמא, הצמדה למדד המחירים לצרכן, הצמדה לדולר, הצמדה למדד תשומות בנייה וכדומה. 

בעל שליטה: גוף או אדם המחזיק חמישה אחוז או יותר מחברה מסוימת. 

בעלות צולבת: אחזקה של חברה מסוימת במספר חברות הפועלות באותו תחום. 

גיוס הון מהציבור: חברות פרטיות או ממשלה מגייסות הון על ידי הנפקת ני"ע ומכירתן לציבור. 

גילון: איגרת-חוב המונפקת לפרק זמן של 25 שנה אשר בכל רבעון מעודכנת תשואה שלה בהתאם לממוצע ריבית של מלווה קצר מועד, המק"מ. 

גלבוע: איגרת-חוב צמודה לדולר בעלת ריבית משתנה. 

דאונסייד: פוטנציאל הירידות במניה מסוימת.

דיבידנד: רווח של חברה ציבורית המתחלק בין משקיעים האוחזים במניה. 

דיסקאונט: חברות הנסחרות בשוק ההון מתחת לשווי הנכסים הנקי של החברה. בימים בהם הבורסה בשפל ניתן לקנות מניות של חברות גדולות הנסחרות במחירים נמוכים משמעותית מסכומי הכסף שיש להן בבנק ומהנכסים שהן מחזיקות. 

דירוג אשראי: דירוג הניתן על ידי חברות דירוג מהארץ או מהעולם היכול להעריך את הסיכון והסיכוי בהחזרת הקרן והריבית. הדרוג הגבוה ביותר הוא – AAA. 

דפלציה: מצב בו מתרחשות ירידות מחירים של סחורות ושירותים. מצב זה הפוך מאינפלציה בתוספת מיתון. 

הגבלת שער/הוראות בהגבלת שער: הוראות הניתנות לביצוע עסקות בשערים השונים משערי השוק בעת מתן ההוראה במניות. בהוראות אלו קיימת התניה המתייחסת לשערי השוק, כך שעם קיום ההתניה הופכת ההוראה לעסקה. 

הטבות מס: הפקדה אופטימלית לצורך ניצול מקסימלי של הטבות מס. זהו סכום ההפקדה המזכה את החוסך במירב הטבות המס. הפקדה זו נגזרת משני נתונים: (1) שיעורי הפקדה המותרים, פונקציה של מעמדו בעבודה (שכיר,

עצמאי) וגילו. (2) גודל ההכנסה ביחס לתקרה המזכה. 

הטיית האישור: מצב בו קיבל משקיע החלטת השקעה ומחפש סיבות לחיזוק הפעולות שעשה תוך התעלמות מסיבות המצביעות על טעות שזה עתה ביצע. 

הנפקה חמה: הנפקה שזוכה להתעניינות רבה ולכן גם לחיתום יתר גבוה. 

הפסקת מסחר: פעולה אותה נוקטת הנהלת הבורסה לניירות ערך לפיה נעצר המסחר במניה מסוימת או בשוק כולו במגמה להבטיח מסחר הוגן. זאת, אם התרחש אירוע מהותי המצדיק לשקול מחדש הוראות מסחר שניתנו. 

הפרטה: שמו של תהליך בו נמכרות חברות ואחזקות ממשלתיות לציבור ולחברות. 

הפצה: פעולת שיווק של מניות בזמן ההנפקה. 

הצעת רכש: הצעה לרכישה של כמות מניות גדולה מגוף חיצוני או מבעל עניין לשאר בעלי המניות בחברה. 

הצפת ערך: גילוי של ערך שלא היה ידוע עד כה בחברה כמו למשל תמחור מחדש של נכסים, הנפקה של חברה חדשה, עיסקה חדשה שנוצרה וכדומה. 

השוואת שיעור המס: תיקון עיוות שבוצע בשנת 2005. מדובר על השוואת תשלום המס על הרווחים ממכשירים פיננסיים ונכסים, בין אם נעשו בארץ או בחו"ל.  

השקעה דפנסיווית: השקעה שמטרתה לשמור כמה שאפשר על התיק הקיים ולהימנע מסיכונים מיותרים. 

התקופה למימוש: התקופה בשנים שנותרה עד למועד המימוש האחרון. 

ויסות מניות: פעולה הגורמת למניה מסוימת להיסחר במחיר שאינו משקף את כוחות השוק הפועלים עליה באמת. 

זיכוי מס: החזר כספי בשיעור של 25% מסכום ההפקדה בקופת גמל או בקרן השתלמות. 

חברת אחזקה: חברה המחזיקה בחברות שונות וזו מהווה את כל פעילותה. חברת אחזקות אינה בעלת פעילות עצמאית והיא למעשה מנהלת או שותפה בניהול החברות המוחזקות.  

חוק הייעוץ: חוק המחייב את הבנקאים ויועצי השקעות שלהם לייעץ ללקוחות לפי טובת הלקוח ולא לפי טובת הבנק. 

חוזים עתידיים: קנייה או מכירה של חוזים בבורסות מוכרות בעולם, לקבלה או למסירה של מטבעות, ריביות או סחורות בתאריך עתידי. 

חלוקת דיבידנד: חלוקה של רווחים לבעלי המניות לפי החלטות של הדירקטוריון. 

חילוט: תפיסת ניירות ערך בגין מעשה לא-חוקי או אי-ביצוע התחייבות. 

חתם: גוף המתחייב כלפי חברה העומדת להנפיק ניירות ערך לציבור לעזור לה להפיץ אותם ולקנות ממנה כל כמות של ניירות ערך שלא הצליחה למכור בהנפקה. 

טווח השקעה: טווח הזמן בו לדעת המשקיע לא יידרש לו הכסף למטרותיו השוטפות האחרות. 

יום הx-: מיום זה ואילך נסחרת המניה ללא הטבות הנלוות לה כמו דיבידנד, זכויות ומניות הטבה. ביום זה מתקנת הבורסה את שערי ניירות הערך. 

יום הקום: היום האחרון שבו נסחר נייר-ערך עם התקבול שעליו הכריזה החברה, כגון: דיבידנד, זכויות, מניות הטבה. המחזיק ני"ע בתום יום זה – זכאי לקבל את התקבול. 

יחידה בקרן: זכות שווה להשתתף בקרן נאמנות וכדומה. 

יצירות בקרנות: הכוונה היא לכסף המופקד לקרנות הנאמנות באמצעות המשקיעים. יצירות בקרנות פירושו שהציבור רוכש קרנות. 

ליביד (Libid): הריבית הבין-בנקאית לפיקדונות. שער הריבית הבין-בנקאית אותה מוכן עושה השוק לשלם עבור פיקדון במט"ח שיפקיד אצלו בנק אחר. מושג זהה ל- Euro. 

לימיט (Limit): הוראות שניתנות לחדר עסקות על ידי לקוחות לשם ביצוע עסקות בשערים השונים משערי שוק בעת מתן ההוראה. בהוראות אלו קיימת התניה המתייחסת לשערי השוק, ועם קיום ההתניה הופכת ההוראה לעסקה. 

מדד תל-אביב 100: מדד זה מורכב מ-100 המניות בעלות שווי השוק הגבוה בבורסה של תל-אביב. לכל מניה במדד משקל שונה והרכב מדד זה מתעדכן פעמיים בשנה ומכיל בתוכו גם את מניות מדד תל-אביב 75. 

מדד תל-אביב 75: מדד זה מורכב מ-75 מניות הנכללות גם במדד ת"א 100 – אולם אינן נכללות במדד ת"א 25. 

מונופול: שליטה בלעדית בתחום מסוים בשוק. 

מיצוע שערים: משקיע שהפסיד בהשקעה מסוימת ובמקום לחסל אותה הוא מגדיל את הפוזיציה המפסידה שפתח על ידי קנייה נוספת של מניות מהסוג שהפסיד. פעולה זו נעשית על מנת להוריד את מחיר הקנייה הממוצע של כל המניות, אולם מעבר למחיר השער הנראה קרוב יותר למחיר הקנייה לא בוצעה פעולה להקטנת ההפסד במידה והמניה תמשיך לרדת – להפך.  

מכירה בחסר: ראה שורט. 

מכפיל רווח: משך הזמן הנאמד בשנים שיידרש להחזיר את ההשקעה בחברה. 

מכפיל הון לחברה: מחושב כשווי שוק החברה לחלק מההון העצמי. 

ממוצע שערי ריבית offered: הריבית שהבנק משלם על גיוס כסף של חמשת הבנקים הגדולים בעולם (אנגליה, יפן, גרמניה, צרפת וארה"ב). ריבית זו משמשת כריבית הנקובה לעסקות בינלאומיות. 

מנגנון המרה: מצביע על אפשרות המרת תעודות הסל על פי התשקיף שלהן. 

מרג'ין: האשראי אותו מקבל משקיע לשם השקעה, מלבד כספו שכבר הושקע במניות. לאחר מתן ערבויות מתאימות יכול המשקיע לקבל אשראי עד 60% מסך השקעותיו בשוק. 

מרווח (Spread): הפרש בין שער קנייה לשער מכירה. בשוק חליפין זהו ההפרש בין שער קנייה לבין שער מכירה של מטבע. בשוק היורו, המרווח בין ה-Libor ל-Libid הוא לרוב 1/8 אחוז. 

נכס בסיס: נכס שלמחזיק האופציה הזכות לקנות או למכור. 

נגזרים: ניירות ערך שמחירם נגזר ממניות ערך אחרים. 

נוסטרו: החשבון האישי של חברה לניהול תיקי השקעות, להבדיל מהחשבון של בעלי תיקי ההשקעות בחברה. 

נקודת האיזון: כשהשחקן בשוק מגיע לאיזון של כל ההוצאות שעמד בהן בעת רכישת האופציה (כלומר הפרמיה). כאשר ההוצאות שוות להכנסות והתוצאה המתקבלת אינה רווח ואינה הפסד. נקודת איזון לאופציה call = (מכפיל נכס הבסיס/הפרמיה) + מחיר המימוש. נקודת איזון לאופציה put = (מכפיל נכס הבסיס/הפרמיה) מחיר המימוש. 

סטגפלציה: תופעה של ירידת מחירים ועלייה באינפלציה המעידה על כלכלה חולה. 

סנסקס: המדד המוביל של 30 המניות המובילות של הודו. דומה הדבר למדד תל-אביב 25 אצלנו. 

ספוט: עסקה המייצגת פרק זמן של פתיחת פוזיציה וערכה. במסחר במט"ח, משך הספוט הוא לשני ימי עסקים בלבד. 

Limit: הוראה בהגבלת שער לביצוע בשער הטוב ביותר לשער הנקוב. במידה וההוראה אינה מבוצעת כלל או מבוצעת חלקית, נרשמת היתרה שלא בוצעה בספר הפקודות. 

IOC – Immediate Or Cancel: פקודת "מיד או בטל הוראה" בהגבלת שער לביצוע בשער הטוב ביותר עד לשער הנקוב. במידה וההוראה מבוצעת באופן חלקי בלבד, מתבטלת היתרה שלא בוצעה ואינה נרשמת בספר הפקודות. 

FOK – Fill Or Kill פקודת "מיד והכל": הוראה בהגבלת שער לביצוע מלא בלבד בשער הטוב ביותר עד לשער הנקוב. במידה ולא ניתן לבצע מיידית את ההוראה במלוא הכמות, מתבטלת ההוראה ואינה נרשמת בספר הפקודות. 

ערך זמן – Time Value: הערך הנוסף לאופציה מעבר לערך הפנימי. ערך זה משקף את ציפיות המשקיעים לשינויים צפויים במחיר נכס הבסיס. ניתן לחשב ערך זה על ידי מציאת ההפרש שבין מחיר האופציה לבין הערך הפנימי של האופציה. 

ערך פנימי (Intrinsic Value): ערך פנימי לאופציית Call. ההפרש שבין המחיר הנוכחי של נכס הבסיס למחיר המימוש. 

ערך פנימי באופציית Put: ההפרש בין מחיר המימוש למחיר הנוכחי של נכס הבסיס.

פוזיציה סגורה: מצב שבו רווחי או הפסדי המשקיע אינם תלויים בשינויים עתידיים במחיר נכס הבסיס.

פוזיציה פתוחה: היתרה בזכות או בחובה שיש למשקיע באופציה כלשהי. מצב שבו רווחי או הפסדי המשקיע תלויים בשינויים עתידיים במחיר נכס הבסיס. 

פונדמטלס: הנתונים הכלכליים הבסיסים של החברה ממנה ניתן לגזור את מצבה. בין הנתונים הללו תזרים המזומנים, ההון העצמי, המכירות, הגידול או הצמצום בפעילות ועוד. 

פיחות: דולר מתחזק ושקל נחלש. מדובר במצב בו ניתן לרכוש מוצר מסוים השווה לדוגמא מאה דולר ביותר שקלים מאשר לפני תקופת הפיחות, כי הדולר שווה יותר שקלים. 

פורוורד – עסקה עתידית: עסקה שתנאיה נקבעים בעת ביצועה בפועל. העסקה נעשית במועד מאוחר יותר, שגם הוא נקבע מראש. עסקה זו נבדלת מאופציה בכך ששני הצדדים מחויבים לבצעה במועד שנקבע. 

פצ"מ – פיקדון צמוד מטבע: פיקדון שקלי הצמוד למטבע מסוים, בדרך כלל לדולר, אך ניתן להצמידו גם לליש"ט וליורו. 

פקיעת אופציה: מועד אחרון בו זכאי מחזיק האופציה לממשה. אופציה 'אירופאית' פירושה – זכות המימוש ניתנת בכל רגע עד לפקיעתה. בישראל נהוגה אופציה זו. 

פרוקסי: יפוי כוח להשתתף באסיפה כללית במקום בעל המניות. 

פריצה: פרק זמן בו לפי השיטה הטכנית נייר-ערך מסוים או מדד פורץ קו תמיכה או פורץ קו התנגדות. 

פרמיית סיכון: מחיר הסיכון שהמשקיע מוכן או צריך לשלם עבור השקעה מסוימת. לדוגמא: פרמיית הסיכון של מדינת ישראל נמדדת דרך הפערים בין תשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב לבין תשואות האג"ח של ממשלת ישראל.

ככל שילך ויגדל פער התשואות הללו, כן תלך ותגדל פרמיית הסיכון. 

פרמיית צמיחה: המחיר שמשקיע מוכן לשלם עבור השקעה כאשר הוא מניח שאת הרווחים הגדולים מהשקעתו יעשה בעתיד מצמיחתה המהירה של ההשקעה. 

קול 001: אופציית 'קול' המייצגת את מדד המעו"ף, רכישתה שווה לרכישת המדד בשלמות. 

קופת גמל: קופת גמל היא קרן המוקמת על פי אישור משרד האוצר, כדי שתשלם לעמיתיה תגמולים, קצבה או פיצויים (לפי סוג הקופה). קופת גמל היא חיסכון חוזי לטווח ארוך, לפחות 15 שנה. החוק מעניק לקופת גמל ולעמיתיה הקלות במס הכנסה, אולם כנראה שהטבה זו תבוטל במסגרת הטלת המס על שוק ההון. 

קניית חוזה: קניית 'קול' ומכירת 'פוט'. למעשה, זהה לקניית נכס הבסיס. 

קרן בלתי מסויגת: קרן הרשאית להשקיע, על פי הסכם הנאמנות שלה, כל סכום מנכסיה בכל ני"ע, ללא תלות אם הוא 'חייב מס' ואם לאו. לעניין המס, יראו את הרווח שחולק כאילו הופק ונתקבל במישרין בידי בעל היחידה ולפי זה יחויב. יתרונה הוא למלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח) ולחברות. 

קרן מסויגת: קרן, שלפי הסכם הנאמנות שלה, מתחייבת להשקיע לפחות 85% מנכסיה בני"ע שהם 'פטורי מס' או 'חייבי מס' בשיעור מוגבל, על דיבידנד או ריבית המחולקים בגינן. רוב קרנות הנאמנות משתייכות לקטגוריה זו. 

קרן נאמנות: מסגרת שמטרתה השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, זאת בתנאי שנעשתה על סמך הסכם נאמנות שפרטיו פורסמו בתשקיף. 

קרן גיאוגרפית: קרנות שמבצעות את השקעתן לפי חלוקה של קטגוריות כמו מיקום גיאוגרפי או ענף מסוים. 

קרן גידור: קרן המנהלת את ההשקעות של גופים וארגונים גדולים. 

קרן אינדקס: קרן נאמנות המשקיעה במניות של מדד מסוים. 

קרן בריק: קרן נאמנות המשקיעה במניות של חברות בברזיל, סין, הודו ורוסיה הנחשבות למדינות מתפתחות.

רו: שינוי במחיר האופציה הנובע משינוי של יחידה אחת (אחוז אחד) בשער הריבית חסרת הסיכון. 

ההכנסות וההוצאות המהוות את הרווח הגולמי הן רק אלו שנבעו מפעילות שוטפת של החברה.

רווח/הפסד הון: ההפרש בין שערו הנוכחי של הנכס לבין שערו בעת הקנייה.

ריבית נקובה: הריבית הנקבעת ללקוח לצורך ביצוע העסקה והמשמשת כבסיס לחישוב הריבית המתואמת לצורך השוואה בין מוצרים.

ריבית עוגן: שיעור הריבית השנתית שתחושב ע"י בנק על בסיס תשואות לפדיון של אג"ח ממשלתיות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב הצמודות למדד, שטווח הפדיון שלהן בעת החישוב נקבע לכל תוכנית ותוכנית, והוא בין 5 ל-10 שנים, או בין 1.5 ל-3.5 שנים (בהתאם לתנאי התוכנית) וקרן האג"ח נפרעת בתשלום חד-פעמי במועד הפדיון כשבחישוב ניתן משקל לאורך חיי האג"ח. ריבית העוגן היא ממוצע של תשואה לפדיון ברוטו (לפני מס) של אג"ח הנקובות במטבע ישראלי, הצמודות במלואן למדד המחירים לצרכן ונושאות ריבית בשיעור קבוע, שהקרן בגינן נפרעת במועד אחד. הן מונפקות ע"י המדינה ורשומות למסחר בבורסה, שהתקופה שנותרה לפדיונן במועד שינוי הריבית היא בטווח תקופה הנקבעת לכל תוכנית בנפרד.

ריבית פריים: ריבית הנקבעת אחת לחודש ע"י בנק ישראל. ריבית זו היא הריבית הבסיסית לאשראי לא-צמוד.

שווי שוק: ערך השוק של ההון הרשום בבורסה לני"ע (במיליוני דולרים, לפי שער הדולר ליום המסחר האחרון).

שוק דובי: שוק הנמצא בתקופה ממושכת של ירידות.

שוק שורי: כינוי שמקורו בארה"ב למגמה של עלייה בשערים בבורסהBull) Market).

שורט: מכירת מניות וירטואלית מתוך אמונה כי השוק ירד ואז יוכל המשקיע לרכוש את המניות מחדש במחיר נמוך יותר וליהנות מההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. השורט מפותח מאוד בארה"ב ובישראל הוא עדיין נמצא בחיתוליו.

שותפות מוגבלת: גוף משפטי המוקם על פי חוזה בין שותפים לשם ניהול עסק למטרת הפקת רווחים בעל לפחות שותף כללי אחד המנהל את השותפות ואחראי לחובותיה ולפחות שותף מוגבל אחד, שאינו אחראי לחובות השותפות ולו הגנה כשל חברה בע"מ. כגון: דלין, ישראמקו, אבנר וכדומה.

שחקן מעו"ף: אדם המתמחה במסחר במעו"ף.

שחר-אג"ח: אג"ח ממשלתית שאינה צמודה, הנושאת ריבית נומינלית קבועה המונפקת לתקופה של עד 20 שנה (בפועל לשלוש שנים). הריבית נקבעת מראש לכל חיי האיגרת ומשולמת פעם אחת בשנה.

שיעור ההוספה: שיעור באחוזים שהמשקיע צריך לשלם מעבר למחיר היסודי שנקבע למניה בין 0.25% ל 2%.

שלבי המסחר ב"רצף": טרום פתיחה – בשלב זה מוזרמות פקודות מכירה/ קנייה לני"ע. המערכת מרכזת פקודות אלו ומחשבת שער ומחזור תיאורטיים לכל רגע נתון ולבסוף נקבעים שער פתיחה ומחזור פתיחה. בשלב מסחר זה לא תתבצענה עסקות.

המסחר הרציף: – הפקודות מועברות משלב 'טרום הפתיחה' ובכל מקרה של 'מפגש' מתאים בין קונה למוכר מתבצעת עסקה. בכל רגע נתון ניתן לראות את שלוש הפקודות ה'טובות' ביותר (שלושת הקונים בשערים הגבוהים ביותר ושלושת המוכרים בשערים הנמוכים ביותר).     

שלב הנעילה: בסיום שלב המסחר הרציף יחושב לכל נייר שער נעילה. בשער זה מתקיים מסחר סימולטני ללא שינוי שער.

שערי נעילה: השער יחושב עפ"י ממוצע העסקות שנסגרו ב-30 הדקות שקדמו למועד סיום המסחר הרציף, ובלבד שסכומן המצטבר הוא 100,000 ש"ח או יותר. שער זה יהווה את שער הבסיס של יום המחרת.

שפיצר: "לוח שפיצר" הוא תבנית החזר הלוואה לפיה יבוצע פירעון ההלוואה בתשלומים שווים לאורך כל תקופת ההלוואה. כל תשלום כולל שני מרכיבים: מרכיב על תשלום הקרן ומרכיב על חשבון הריבית. סכום כל אחד מהמרכיבים משתנה בכל תשלום, אך סך כל תשלום שווה לאורך תקופת ההלוואה.

תאוריית השוק היעיל: תאוריה האומרת כי מחיר נייר הערך בשוק הוא מדויק ומייצג את כל מה שהמשקיע יודע ואת כל הציפיות העתידיות.

תאריך מימוש (Expiration Date): התאריך בו ניתן לממש את הזכות הנתונה באופציה. לאחר מועד זה פוקעת, למעשה, האופציה.

תטא: שינוי במחיר האופציה כתוצאה מהתקצרות הזמן שנותר עד למועד פקיעת אופציה ביום אחד.

תיקון אלים: נפילה חזקה של השוק בפרק זמן קצר לאחר תקופה של עליות.

תיארוך אופציות: שיכתוב התאריך בו התקבלו האופציות לתאריך בו היו המניות זולות יותר למען הפקת רווחים גדולים יותר. פעולה לא חוקית שבגינה נרדף מנכ"ל חב' 'קומברס' על ידי האינטרפול.

תעודת-סל: מכשיר השקעה פיננסי הנסחר בבורסה והאמור לשמש כמראה של מדד, מטבע או שוק מסוים.

תנאי פיקדון: פרוט מאפייני הפיקדון כפי שמופיע בטופס ההפקדה הכולל סכום, תקופה בימים, סוג ריבית, חשבון, פירעון הפיקדון, חידוש אוטומטי של קרן או קרן בצרוף ריבית והתנאים המיוחדים לפיקדון.

תרחיש קיצון: ניסיון להעריך כמה כסף יפסיד המשקיע מהשקעתו בפרק זמן של בין שבוע לשבועיים במקרה של קטסטרופה בשוק בו הוא פועל.

תשואה: רווח על השקעה בתקופת זמן.

תשואה על ההון העצמי: רווח נקי על ההון העצמי.

תשואות עודפות: התוספת המגיעה מההבדל בין תשואה של נכס נייר מסוים לבין התשואה של המדד. מדד תל-אביב 25 יכול להניב תשואה עודפת בשנים טובות על מדד המחירים לצרכן ברמה של עשרות אחוזים.

תשואה ריאלית לפדיון: תשואה לפדיון בניכוי הפרשי הצמדה או הפרשי שער, מיום הרכישה ועד למועד הפדיון הסופי.

תשואת איזון שנתית: תשואת איזון שנתית של אופציה היא, למעשה, אחוז העלייה או הירידה הריאלית של המניה עד למועד פקיעת האופציה הנדרש כדי שהמשקיע יהיה אדיש בין רכישה ישירה של נכס הבסיס בשוק לבין רכישת

נכס הבסיס ע"י קניית האופציה ומימושה.